מי צריך רחפן בכלל?

פותח את החלון בבוקר. יום יפה, שמיים כחולים בלי עננים ורוח חלשה ונעימה. יום מושלם לבדוק מה חדש בשכונה ממבט על עם הרחפן החדש שלי. הסוללה כבר טעונה והכל מוכן. אפשר לרדת למטה.

כבר במעלית אני פוגש את השכן עם הבן שלו. העיניים שלו פעורות כמו שתי צלחות ענקיות וכמובן ישר צווח לאבא שלו, "יא, איזה מגניב!!! אבא, אפשר שגם לנו יהיה רחפן?" אבא שלו פולט "זה לא שווה זה.. זה הולך לאיבוד עם הפעם הראשונה.." אני מתעלם, אומר שלום בנימוס ויוצא החוצה. דביל, מה הוא מבין בכלל?

אחרי הליכה קצרה לגינה מאחורי הבית, אני מבצע בדיקה קצרה, ומכייל את הרחפן. סביר להניח שבעליו של כל רחפן שראיתם תקוע על עץ דילג על השלב החשוב הזה.. בודק את השטח פעם אחרונה וקדימה, לשמיים. תחילה אני מרחף להנאתי בגובה נמוך ומוודא שהכל קשורה. הכל מושלם! הרוח קלה אבל עדיין מאפשרת לרחפן להישאר במקומו בלי בעיה. מבט חפוז לעבר הנייד שעל השלט ואני רואה את עצמי ממבט הרחפן עם חיוך מטופש..

עכשיו אפשר להתקדם. אני מעלה את הרחפן לאט למעלה תוך כדי בדיקה אגבית של מצב המרפסות של השכנים.. בפנטהאוס אני קולט עוזרת בית באמצע ספונג'ה. היא לא שמה לב לרחפן (די הופתעתי למען האמת כיוון שלרחפן נקודת חולשה – רעש. אין רחפן שיכול להסתיר את רעש הלהבים). אני עולה עוד קצת למעלה, מטה את המצלמה מטה והנה הגג. מגניב! אני שוקל לבדוק את מצב דודי השמש אבל אני מוותר (אני אף פעם לא יודע איזה מהם הוא שלי).

עוד כמה מטרים למעלה ויש לי מבט על השכונה. איזה כיף! תמיד זה עושה לי את זה. אני אוהב לראות דברים מנקודת מבט שונה. אחרי שיטוט באזור, אני טס לכיוון הילדים בבית הספר שליד. אני מחפש את הילדים שלי אבל גם לא ממש בא לי על טלפון מהמנהלת על זה שאני מסיח את דעת הילדים.. שוב 🙂

אני מחזיר את הרחפן אלי. לחיצה אחת על השלט והרחפן מתייצב מעלי, אני מטה את המצלמה כלפי ומוריד את הרחפן לנחיתה.

ברגע שרחפן על הרצפה ומדומם את מנועיו, אני שם לב שיש לי קהל קטנטן בדמות כמה ילדים שבאו לראות מה השכן המוזר עושה. אני מראה להם את הרחפן ואת קטעי הוידאו השונים שצילמתי. אחד מהם ישר פולט, אפשר גם? אני מבין אותו. סביר להניח שגם אני הייתי מנסה במקומו..